עם האפליקציה לא תפספסו את כל מה שחשוב 💫

אני בפנים
close_img
מילון המושגים: הסכמי עודפים - איך מחלקים את עודפי הקולות שנותרו?

מילון המושגים: הסכמי עודפים - איך מחלקים את עודפי הקולות שנותרו?

כאשר נקבע גובה שוויו של מנדט ומחולקים המנדטים בסבב הראשון, ישנם עודפי קולות שלא "סגרו" מנדט שלם. מה עושים איתם, איך הם מחולקים ולמה המפלגות הקטנות מקופחות יותר במירוץ למנדטים הנוספים? עושים סדר

פורסם 14.10.26, 10:25 | עודכן 14.10.26, 16:23

אז מה זה הסכם עודפים, ולטובת מי הוא פועל? 

הסכם עודפים הוא הסכם חתום בין שתי רשימות בבחירות, הקובע כי לצורך חלוקת המנדטים שנותרו לאחר הסבב הראשון (קולות ה"עודפים"), סכום הקולות של שתי המפלגות ייחשב יחד. ההסכם נועד להגדיל את הסיכוי של אחת משתי המפלגות לזכות במנדט נוסף על חשבון מפלגות אחרות, באמצעות איחוד קולותיהן העודפים. הסכם עודפים יכול להיחתם בין שתי רשימות בלבד, ואין אפשרות שההסכם ייערך בתצורות אחרות.

מספר המנדטים השלמים שמחולקים בשלב הראשון לא מגיעים ל-120. כך לדוגמה, בבחירות 2022 נותרו עוד 7 מנדטים לחלוקה לאחר השלב הראשון. כדי להחליט כיצד יחולקו המנדטים העודפים, נעזרים בנוסחה מתמטית הנקראת "מודד לרשימה". השיטה אומצה במסגרת חוק בדר-עופר מ-1973, שאחת ממטרותיו הייתה חיזוק המפלגות הגדולות. 

המודד מחושב כך: המונה הוא מספר הקולות שהרשימה קיבלה, והמכנה הוא מספר המנדטים שהיא קיבלה + 1. הרשימה שהמודד שלה היה הגבוה ביותר – זוכה במנדט נוסף. אם יש מנדטים נוספים לחלוקה חוזרים על החישוב הזה – עד שמחולקים  כל 120 המנדטים.

להלן דוגמה מספרית להמחשה, המניחה כי "המודד", כלומר שוויו של מנדט, הוא 10,00 קולות

 

רשימה א'

רשימה ב'

מס' קולות כשרים

15,000 

24,000

מס' מנדטים שלמים

1

2

מודד לרשימה 

7,500=15,000/2

8,000=24,000/3

רשימה ב' זכתה במנדט הנוסף!
שיטת "בדר-עופר" פועלת לטובת המפלגות הגדולות.

וכאן נכנסים לתמונה הסכמי העודפים: הסכם הנחתם בין שתי מפלגות, שקובע כי בשלב חלוקת העודפים - הקולות והמנדטים של 2 רשימות שהתקשרו בהסכם מחושבים יחד, כאילו היו רשימה אחת, ובהתאם לכך מחשבים את המודד לרשימה. כלומר – המונה הוא מספר הקולות ש-2 הרשימות קיבלו ביחד, והמכנה הוא מספר המנדטים ששתיהן קיבלו ביחד + 1. הסכם עודפים מעלה את הסיכוי שאחת מהרשימות שחתמה על ההסכם תזכה במנדטים נוספים בשלב חלוקת העודפים. מכאן כי הסכם עודפים מגדיל את הסיכוי של מפלגות לגרוף מנדטים נוספים משאריות הקולות שלא "סוגרות" מנדט שלם, ומפלגות שלא חותמות על הסכם עודפים מקטינות משמעותית את סיכוייהן לזכות במנדטים נוספים לאחר סיבוב החלוקה הראשון. 

איך מחליטים מי מהרשימות תקבל את המנדט הנוסף?
אם שתי רשימות שחתמו ביניהן על הסכם עודפים זכאיות למנדט נוסף במסגרת חלוקת העודפים, מחשבים את המודד לרשימה של כל אחת מהן בנפרד, באותה דרך שפורטה קודם: מספר הקולות שקיבלה הרשימה לחלק למספר המנדטים שכבר יש לה +1. הרשימה שהמודד שלה גבוה יותר מבין אותן שתי הרשימות שחתמו על הסכם עודפים – תזכה במנדט הנוסף. 

הסכמי עודפים בבחירות 2022 נחתמו בין יש עתיד למחנה הממלכתי, בין העבודה למרצ (שלא יצא לפועל כי מרצ לא עברה לבסוף את אחוז החסימה), בין ש"ס ליהדות התורה ובין הליכוד לציונות הדתית. בבחירות אלו, הסכמי העודפים העניקו את המנדט ה-32 לליכוד, את המנדט ה-24 ליש עתיד ואת המנדט ה-11 לש"ס. 

הסכמי העודפים שנחתמו לקראת הבחירות לכנסת ה-26:
- ישראל ביתנו וביחד

- הדמוקרטים וישר

- רע"מ והרשימה המשותפת

- הליכוד והציונות הדתית

- ש"ס ויהדות התורה

 

כתבות נוספות
לכל הכתבות