עם האפליקציה לא תפספסו את כל מה שחשוב 💫

אני בפנים
close_img
דרמת החסינות של טלי גוטליב עולה למליאה: מי יצביע בעד ומה המשמעות המשפטית?

דרמת החסינות של טלי גוטליב עולה למליאה: מי יצביע בעד ומה המשמעות המשפטית?

אישור בקשת החסינות של ח"כ טלי גוטליב בוועדת הכנסת השבוע ברוב מוחץ היה רק יריית הפתיחה. היום (רביעי) מגיע רגע האמת במליאת הכנסת. מול אזהרות היועצת המשפטית לממשלה מפני פגיעה בשוויון בפני החוק וטענות הקואליציה לאכיפה בררנית, חברי הכנסת יקבעו בהצבעה גלויה האם להעניק לחברת הכנסת חסינות - או לאפשר את המשך ההליך הפלילי נגדה.

פורסם 16.06.26, 20:20 | עודכן 18.06.26, 10:44
טלי גוטליב ועדת הכנסת לימור סון הר מלך שמחה רוטמן ולדימיר בליאק יואב סגלוביץ'
Share to email Share to twitter Share to whatsapp Share to Facebook

עדכון (רביעי, 17.6.26 15:40): מליאת הכנסת אישרה את חסינותה של ח"כ גוטליב ברוב של 62 תומכים. לכתבה המלאה על תוצאות ההצבעה והעתירה לבג"ץ 

על מה רוצים להעמיד לדין את ח"כ טלי גוטליב?

הרקע לבקשת החסינות הוא הודעתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מהחודש שעבר. היועמ"שית הודיעה על כוונתה להגיש נגד ח"כ גוטליב כתב אישום חמור בעבירה של גילוי ופרסום מידע סודי לפי חוק שירות הביטחון הכללי (חוק השב"כ).

האישום מגיע בעקבות פרסומיה של גוטליב ברשתות החברתיות, שבהם חשפה את פרטיו של בן זוגה של שקמה ברסלר, המשרת כלוחם בשירות ביטחון.

מה היה קו ההגנה של גוטליב בוועדה?

במהלך שלושת ימי הדיונים בוועדת הכנסת שעליה להכריע אם להעניק חסינות בפני דין פלילי לח"כ, גוטליב הציגה קו הגנה לוחמני, וטענה כי מדובר באכיפה בררנית ובניסיון לפגוע בחופש הפעולה של חברי הכנסת.

"החסינות של חברי הכנסת היא קודש. הניסיון להטיל אימה על אלה שעושים את עבודתם לא יעזור לכם", הצהירה גוטליב בדיון.

היא הדגישה כי פרסמה את הדברים בכוונת מכוון מתוך תפיסה שמדובר בנושא בעל חשיבות ציבורית עליונה הנוגע לאירועי 7 באוקטובר. גוטליב תקפה בחריפות את השב"כ ומערכת אכיפת החוק, וטענה כי בזמן שהיא הופכת ליעד להליך פלילי, המערכת נמנעה מלחקור גורמים שהיו מעורבים לדבריה ב'מרי' ו'סרבנות' לפני המלחמה. "אני לא חשודה בשוחד, לא בשליחת יד בכספי ציבור, לא בעבירות טוהר המידות ולא בהפרת אמונים", סיכמה חברת הכנסת.

 

עמדת היועמ"שית: "הכרה בחסינות תפגע בשוויון בפני החוק"

מנגד, היועצת המשפטית לממשלה דחתה מכל וכל את טענותיה של ח"כ גוטליב לאפליה. לטענת המדינה, החקירה נפתחה בעקבות פנייה דחופה של השב"כ, בשל הסיכון הממשי שנוצר מחשיפת פרטיו של לוחם חסוי תוך כדי לחימה.

היועמ"שית בהרב-מיארה הבהירה כי כתב האישום אינו עוסק בהשתקת ביקורת לגיטימית על גופי הביטחון: "לרשות ח"כ שמעוניין לבקר גוף ביטחוני כזה או אחר יש אמצעים לגיטימיים לעשות כך". עוד הזהירה כי הענקת חסינות במקרה זה תהווה פגיעה קשה באינטרס הציבורי ובשוויון של כולם בפני החוק.

 

חברי הכנסת חלוקים: "עיר מקלט לעבריינים" מול "ניסיון השתקה"

הדיון הקוטבי שיקף היטב את חילוקי הדעות העמוקים במשכן:

  • התומכים בחסינות: ח"כ לימור סון הר מלך טענה כי מדובר ברדיפה פוליטית: "טלי היא פליליסטית שמכירה את נבכי החוק ולכן הכי מאיימת עליהם". גם יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, תמך בחסינות בשל טענת האכיפה הבררנית, אף שהודה בדיון כי המעשה עצמו חמור ואף ציין כי בזמנו המליץ לחברת הכנסת להסיר את הפרסום מהרשת.

  • המתנגדים לחסינות: ח"כ ולדימיר בליאק הדגיש כי גוטליב הפרה את החוק בצורה מודעת וכי היו לה דרכים חוקיות לפעול (כמו פנייה לראש הממשלה). ח"כ יואב סגלוביץ' תקף בחריפות את החלטת הוועדה המסתמנת ושאל: "האם אנחנו הופכים את כנסת ישראל לעיר מקלט לעברייני ביטחון? אין מקום לחסינות, נעשתה עבירה פלילית מובהקת".

מהן העילות הרשמיות לחסינות ומה הצעד הבא?

בסיומו של מרתון הדיונים, קבעה ועדת הכנסת כי לח"כ גוטליב עומדות שתי עילות חוקיות לקבלת החסינות:

  1. העילה המקצועית: המעשה המיוחס לה בוצע במסגרת מילוי תפקידה כחברת כנסת.

  2. עילת תום הלב: כתב האישום הוגש נגדה שלא בתום לב או תוך אפליה (אכיפה בררנית).

בעקבות אישור הוועדה ברוב של 11 מול 3, ההכרעה הסופית עוברת כעת למליאת הכנסת. כל חברי הכנסת יידרשו להצביע בקרוב בהצבעה גלויה, שתקבע האם לאשר סופית את החסינות ובכך לעצור את ההליך הפלילי, או לדחותה ולאפשר ליועמ"שית להגיש את כתב האישום.

 

כתבות נוספות
לכל הכתבות

כל הזכויות שמורות לערוץ כנסת