בלילה שבין ה-31 במאי ל-1 ביוני 1962, נסגר המעגל הלאומי שזעזע את העולם: פושע המלחמה הנאצי אדולף אייכמן הוצא להורג בתלייה בכלא רמלה. שנתיים קודם לכן, ההודעה של דוד בן-גוריון מעל בימת הכנסת הכתה בהלם את הציבור. חזרנו אל הרגעים שבהם המדינה הצעירה הוכיחה לכל העולם שיש דין ויש דיין.

"עלי להודיע לכנסת": הרגע שבו המדינה עצרה את נשימתה

המעגל ההיסטורי החל לנוע שנתיים קודם לכן, ב-23 במאי 1960. במהלך ישיבת כנסת שגרתית, עלה ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, דוד בן-גוריון, אל הדוכן ובישר בהתרגשות: "עלי להודיע לכנסת כי לפני זמן מה נתגלה על ידי שירותי הביטחון הישראליים אחד מגדולי פושעי הנאצים, אדולף אייכמן".

באותם רגעים, חברי הכנסת והציבור כולו הבינו שמשהו עמוק השתנה. ח"כ מאיר ארגוב (מפא"י) ביטא את גודל השעה מעל הבמה: "זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של הרדיפות, בתולדות הטבח של עמנו, שראש טבחים יעמוד למשפטם של היהודים עצמם. זה אופשר רק הודות למדינה". ח"כ יצחק רפאל (המפד"ל) הוסיף אזהרה מהדהדת לשונאי ישראל: "הוכח שוב כי יש דין ויש דיין... קמה מדינת ישראל לעם גולה".

⌛️🏛️ היום לפני 64 שנים: הלילה שבו נסגר המעגל

🎙️ "עלי להודיע לכנסת..."
23 במאי 1960. דוד בן-גוריון עולה אל דוכן הכנסת, ובהודעה היסטורית מרעיד את המדינה ומכריז על לכידת הפושע הנאצי אדולף אייכמן.
שנתיים לאחר מכן, ב-31 במאי 1962, המעגל הלאומי הזה נסגר בכלא רמלה.

ההודעה המלאה של דוד… pic.twitter.com/vM5nTI9Te8

— ערוץ כנסת 99 (@KnessetT) May 31, 2026

לא רק משפט פלילי - כתב אישום היסטורי

באפריל 1961 נפתח המשפט ההיסטורי. בשל העניין העולמי העצום, אולם בית המשפט המחוזי הועתק במיוחד אל אולם תיאטרון 'בית העם' בירושלים, שהפך לאולם משפט מאובטח כדי להכיל את מאות העיתונאים והניצולים. התובע הכללי, גדעון האוזנר, קיבל החלטה אסטרטגית: לא לנהל רק הליך פלילי נגד אדם יחיד, אלא להפוך את אולם בית המשפט לבמה לכתב אישום היסטורי מקיף נגד המשטר הנאצי כולו.

במשך חודשים ארוכים ישבה החברה הישראלית מרותקת למקלטי הרדיו. בזה אחר זה עלו אל דוכן העדים ניצולי שואה, וגוללו לראשונה, בקול רועד ועל במה רשמית, את סיפורם האישי בפני העולם כולו. אייכמן, מצידו, ניסה שוב ושוב להתנער מאחריות וטען כי היה רק "בורג קטן במערכת" שביצע פקודות מגבוה. בית המשפט דחה את הטענה הזו לחלוטין, ופסק כי הוא פעל מתוך הזדהות מלאה עם מפעל ההשמדה. הוא הורשע בפשעים נגד העם היהודי, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה - ונדון למוות.

הפעם היחידה בתולדות המדינה

לאחר שנשיא המדינה, יצחק בן-צבי, סירב להעניק לו חנינה, גזר הדין יצא לפועל. גופתו של אייכמן נשרפה, ואפרו פוזר בים התיכון, מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל, כדי שלא יישאר לו זכר על אדמת המדינה.

הייתה זו הפעם הראשונה והיחידה בתולדות מדינת ישראל שבה הוצא לפועל גזר דין מוות אזרחי. הפרשה כולה, שהחלה במצוד חשאי ונועז בדרום אמריקה והסתיימה בתלייה ברמלה, נותרה עד היום עדות חיה לשינוי המהותי שחוללה הציונות: המעבר מחוסר אונים מוחלט למציאות שבה לעם היהודי יש את הכוח, הריבונות והסמכות המשפטית להגן על עצמו ולקרוא לעולם: לעולם לא עוד.

האם הרגע הזה, שבו הניצולים דיברו והצדק נעשה על אדמת ישראל, היה נקודת המפנה האמיתית בעיצוב הזיכרון הלאומי שלנו?