מילון המושגים: האם אחוזי ההצבעה הוא הנתון שמכריע בחירות בישראל?
מ"פרדוקס הבוחר" ועד ל"כל קול קובע": איך השינוי בהשתתפות הבוחרים עשוי לחרוץ את גורלן של המפלגות הקטנות - ואיפה ישראל ממוקמת ביחס לעולם?
אחד הנושאים המדוברים ביותר בכל מערכת בחירות - ובוודאי בזו הנוכחית - הוא אחוז ההצבעה. מי מרוויח כשהציבור מגיע בהמוניו לקלפיות, מי מפסיד כשהמצביעים נשארים בבית, ואיך הנתון הזה קשור ישירות לשאלה אילו מפלגות יכנסו לכנסת הבאה? עושים סדר.
פרדוקס הבוחר: למה בכלל לצאת מהבית ולהצביע?
במערכת בחירות מודרנית, בה יש בוחרים ומועמדים רבים כל כך, מבחינה מתמטית - הסיכוי שקול בודד ישפיע על התוצאה הסופית הוא אפסי. המצב הזה מכונה במדע המדינה "פרדוקס הבוחר", שכן בוחר רציונלי כלל לא היה טורח לצאת מהבית לו היה לוקח פרט זה בחשבון.
אז מה בכל זאת מביא מיליוני אזרחים לקלפי?
- נורמה וציווי חברתי: התחושה שהשתתפות בבחירות היא חובה אזרחית.
- הבעת תמיכה והשתייכות: רצון לחזק את המפלגה או המנהיג שמייצגים את ערכי הבוחר.
- סיפוק אישי ממעורבות ואקטיביות במשחק הפוליטי.
המגמה העולמית: השחיקה הגדולה
מאז שנות ה-60 נרשמת במדינות רבים בעולם ירידה מתמשכת באחוזי ההצבעה. החוקרים מסבירים זאת בעלייה ברמת החיים, לצד עייפות ושחיקה: ריבוי מערכות בחירות וקמפיינים בלתי-פוסקים ששוחקים את הקשב של האזרחים.
- במדינות כמו אוסטרליה ומלטה חלה חובת הצבעה בחוק, והשתתפות האזרחים מגיעה לכ-90%.
- בארה"ב, מנגד, אין חובה כזאת - ורק כ-50% מכלל האזרחים הזכאים מגיעים בפועל לקלפי
הזירה הישראלית: משיא של 87% ועד לשפל ב-2006
בישראל, שיעורי ההצבעה ידעו עליות ומורדות רבות לאורך השנים, אך בשנים האחרונות נשמרת יציבות יחסית סביב ה-70%.
- שיא כל הזמנים (1949): בבחירות לכנסת הראשונה נרשמו 87% הצבעה.
- שפל כל הזמנים (2006): בבחירות לכנסת ה-17 נרשמו 63.5% הצבעה בלבד.
- המצב כיום: בבחירות האחרונות עמד אחוז ההצבעה על 70.5% - ממוצע שנשמר יחסית לאורך חמש מערכות הבחירות האחרונות.
איך אחוזי ההצבעה משפיעים על מפת המנדטים?
לאחוזי ההצבעה ישנם השפעה ניכרת על מפת המנדטים, שכן הם קובעים מהו מחירו של מנדט.
הכלל פשוט: - אחוז הצבעה גבוה -> יותר קולות בקלפי -> מחיר כל מנדט עולה -> הרף למעבר אחוז החסימה (3.25%) עולה.
- אחוז הצבעה נמוך -> פחות קולות בקלפי -> מחיר כל מנדט יורד -> קל יותר למפלגות קטנות לעבור
במציאות שבה ישנן מספר מפלגות במערכת הבחירות הנוכחית הנעות על סף אחוז החסימה, השאלה סביב גובה אחוזי ההצבעה עשויה להשפיע במידה ניכרת על עיצוב המפה הפוליטית ועל זהות המפלגות שירכיבו את הכנסת הבאה.