עם האפליקציה לא תפספסו את כל מה שחשוב 💫

אני בפנים
close_img
מסכמים את דיוני פסילת הרשימות - כל הפרטים על האירועים שקרו בשני ימי הדיונים

מסכמים את דיוני פסילת הרשימות - כל הפרטים על האירועים שקרו בשני ימי הדיונים

יומיים אינטנסיביים של דיונים הגיעו לסיומם, וזה מה שקרה בהם: ביום רביעי, 23 בספטמבר, החליטה הוועדה לפסול את מועמדותם של ח"כ עופר כסיף ושל יו"ר בל"ד סאמי אבו שחאדה, וכן את רשימות רע"ם והרשימה המשותפת. ביום חמישי נמשך הדיון בבקשות נגד רשימות נוספות, ובהן עוצמה יהודית, הציונות הדתית-זהות והדמוקרטים. כל הפרטים על כל האירועים שקרו במהלך הדיונים, הקולות שנשמעו וההשלכות על המשך מערכת הבחירות

פורסם 24.09.26, 16:52 | עודכן 24.09.26, 17:41
טלי גוטליב שמחה רוטמן אפרת רייטן מרום גלעד קריב מנסור עבאס סמי אבו שחאדה
Share to email Share to twitter Share to whatsapp Share to Facebook

ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26 קיימה במשך יומיים רצופים מרתון דיונים בבקשות לפסילת רשימות ומועמדים מהשתתפות בבחירות הקרובות. הבקשות לפסילה והדיונים עצמם נגעו במתח שבין חופש הביטוי מצד אחד ושמירה על אופי המדינה כיהודית ודמוקרטית מהצד השני. זה גם היה הנושא העיקרי שבו עסקו דברי הפתיחה של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, כאשר הוא קרא "לאזן בין הזכויות ולשקול בכובד ראש האם מהותית מועמד או רשימה עומדים בתנאים לפסילה"

פסילה של ח"כ מכהן: הבקשה לפסילת ח"כ עופר כסיף

לאחר שבינואר 2024 התקיים דיון להדחתו מחברות בכנסת היוצאת אך לא הושג הרוב הנדרש להדחתו, המועמד הראשון שנפסל היה ח"כ עופר כסיף, המוצב במקום השישי ברשימה המשותפת. ועדת הבחירות קיבלה את בקשת הליכוד לפסול את מועמדותו ברוב של 19 תומכים, חמישה מתנגדים ושני נמנעים. הבקשה התבססה על סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, המאפשר למנוע התמודדות של מועמד או רשימה, בין היתר, במקרה של שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד ישראל. 

עו"ד אילן בומבך, שייצג את הליכוד בהגשת הבקשה, הדגיש בדבריו כי כסיף ומפלגתו, אשר התבטאו בדרכים הנתפסות בעיניו כלא לגיטימיות, עלולים לאייש עמדות בעלות השפעה, וציין כי "מדינת ישראל נלחמת על שרידותה, ויש אנשים שמבקשים את נפשה". מנגד, כסיף עצמו טען ביחס לאמירותיו כי "הצגת התנגדותי למדיניות הממשלה ומעשי שלוחיה כתמיכה באויב, הפרת נאמנות ופגיעה במדינה היא סילוף בוטה של המציאות ועיוות של רוח הדמוקרטיה". היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה התנגדה לפסילה וסברה כי הבקשה אינה עומדת ברף המשפטי הנדרש לפסילתו.

תמיכה חוצה מחנות פוליטיים: הבקשה לפסילת סמי אבו שחאדה

הדיון שעורר את תשומת הלב הרבה ביותר היה בעניינו של יו"ר בל"ד סאמי אבו שחאדה. בקשת הפסילה, שהגישה עוצמה יהודית, נשענה בין השאר על מאמר שפרסם אבו שחאדה ב-8 באוקטובר 2023, בו הוא הגדיר את מתקפת ה-7/10 כ"אירוע היסטורי חשוב מבחינה צבאית, מדינית ואסטרטגית", וטען כי לא היה מודע לממדי הזוועות, הטבח והיקף האסון בעוטף עזה, ואילו ידע – לא היה מפרסם אותו. 

מטעם התומכים בפסילה, ח"כ אופיר כץ הדגיש כי "כל נאום בכנסת שלו זה נגד חיילי צה"ל, בעד מחבלים", וציין כי אבו שחאדה לא טרח למחוק את המאמר או לתקנו. גם ח"כ טלי גוטליב הוסיפה כי "האיש הזה רוצה לחדל את כולנו וחותר תחת קיומנו כמדינה יהודית ודמוקרטית. צריך לפסול אותו ויפה שעה אחת קודם". לעומתם, אבו שחאדה עצמו שב והדגיש כי מעולם לא תמך במאבק מזוין, לא נגד מדינת ישראל ולא נגד שום מדינה אחרת, וכי גינה בהזדמנויות שונות את פשעי וזוועות ה-7/10. גם ח"כ אחמד טיבי העיד לטובתו של אבו שחאדה, וציין כי הוא היה אחד מהאנשים שדחפו להרגעת הרוחות בימים שלאחר הטבח. היועמ"שית המליצה לוועדה לשקול את פסילתו בכובד ראש, אף שלא נתנה המלצה מפורשת לפסול אותו. 

הוועדה החליטה לקבל את הבקשה ברוב גדול, כאשר נציגיה מטעם מרבית סיעות הכנסת הצביעו בעד פסילתו. גם יו"ר ועדת הבחירות, המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נעם סולברג, בחר להשתתף בהצבעה ולתמוך בפסילה, מה שהיווה צעד חריג ביחס למנהג של יושבי ראש הוועדה להימנע מהצבעה בבקשות מסוג זה.

לא בפעם הראשונה: הבקשה לפסילת רשימת רע"מ

בהמשך יום הדיונים הראשון החליטה הוועדה לפסול גם את רשימת רע"ם. נגד המפלגה הוגשו בסך הכול שלוש בקשות פסילה - מטעם עוצמה יהודית, הליכוד ופורום "בוחרים בחיים". ח"כ גוטליב, שנימקה בעד פסילת הרשימה, ציינה כי "השאיפה של האחים המוסלמים היא להשתית את השריעה ולאסלם דרך כניסה לפרלמנטים השונים" ועמדה על כך שמסריו של עבאס בעברית שונים מאלו שהוא מפרסם בערבית. מנגד, הבהיר עו"ד חסן ג'בארין כי ההסתמכות של העותרים על נוסחים קודמים של המצע של המפלגה לא משקפים את עמדות המפלגה כיום וכי רע"מ לא נפסלה מהתמודדות בבחירות 2022. עמדת היועצת המשפטית לממשלה הייתה כי מנסור עבאס מכיר ביהדותה של המדינה, וכי החומר שהוצג אינו מקיים את אחת מעילות הפסילה ברף הראייתי המחמיר שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון. זו אינה הפעם הראשונה שמפלגת רע"מ נפסלת בוועדת הבחירות המרכזית: לקראת הבחירות לכנסת ה-21 בשנת 2019 כבר החליטה ועדת הבחירות לפסול את רשימת רע"ם-בל"ד, אולם שופטי בג"ץ הפכו בזמנו את ההחלטה ואישרו את התמודדותה. 

 

פסילה מתבקשת או פגיעה בציבור הערבי?: הבקשה לפסילת הרשימה המשותפת ובל"ד

בסיום יום הדיונים הראשון קיבלה הוועדה גם את בקשת הליכוד לפסול גם את הרשימה המשותפת כולה וגם את בל"ד המהווה חלק ממנה. ההחלטה התקבלה ברוב של 18 תומכים מול חמישה מתנגדים. בבקשה נטען, בין היתר, כי פעילות והתבטאויות של גורמים ברשימה מקיימות עילה לפי סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת. עו"ד דב הלברטל הדגיש כי "מפלגה שרוצה לחסל את ההמנון, את הדגל ובעיקר את חוק השבות - צריך לזרוק אותה מכל המדרגות". גם ח"כ שמחה רוטמן הביע תמיכה בפסילה והוסיף: "אחרי ההחלטה שקיבלנו היום, אם מי שעומד בראש בל"ד נפסל כאן בסיבות הכי מוצדקות, צריך לפסול את כל המפלגה ואת הרשימה כולה שהיא כלולה בה".

מנגד, עו"ד חסן ג'בארין מתח ביקורת על העובדה שהוגשו ואושרו בקשות פסילה נגד מפלגות ומועמדים ערביים בלבד: "האם זה רציונלי לפסול את כל נציגי המיעוט הערבי בישראל? בכל העולם אם רוצים ללמד את תורת הגזענות ידברו על היום הגזעני הזה". גם ביחס לרשימה המשותפת קבעה היועצת המשפטית לממשלה קודם לדיון כי התשתית שהוצגה אינה מספיקה לצורך פסילה.

ביום חמישי, 24 בספטמבר, עברו הדיונים לבקשות הפסילה שהוגשו נגד רשימות מהימין ומהמרכז-שמאל. את יום הדיונים השני פתח יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, בתפילה לרפואתו של נריה לייטר, בנו של שגריר ישראל בארה"ב שנפצע אנושות בפיגוע הדריסה בצומת מכבים בכביש 443. 

נדחתה על הסף: הבקשה לפסילת עוצמה יהודית
הוועדה דחתה את הבקשות שהגישו הדמוקרטים ומכון זולת לפסילת עוצמה יהודית. בהצבעה התנגדו 19 מחברי הוועדה לפסילה, עשרה תמכו ואחד נמנע. מטעם מגישי הבקשה ח"כ גלעד קריב הציג את בקשת הפסילה, והדגיש כי "דמוקרטיה חפצת חיים אינה יכולה להעניק למי שפועל נגד יסודותיה וערכיה את הכלים לפרק אותה מבפנים". השר בן גביר שעלה להשיב טען כי הטענות בהן השתמשו המגישים בנות 30 שנה. אחריו הדגישה ח"כ טלי גוטליב כי הסיבה להגשת בקשת הפסילה היא התחזקות מפלגתה בסקרים ותקפה את מפלגת הדמוקרטים והעומד בראשה: "יאיר גולן מסית נגד ח"כים כעניין שבשגרה, בושה וחרפה שזה מה שנשאר ממפלגת העבודה". עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה סברה שאמנם המפלגה מתקרבת קרבה מסוכנת לקו האסור שחצייה אותו דינה פסילה, אך אינה עומדת ברף המחמיר שנקבע וכי אין לפסול את התמודדותה בבחירות. 

כשרוטמן הביע תמיכה ביועמ"שית: הבקשה לפסילת רשימת הציונות הדתית וזהות

הוועדה דחתה גם את בקשת הפסילה של רשימת הציונות הדתית, כאשר 21 חברי ועדה התנגדו לבקשה ו-3 בלבד תמכו. עו"ד גלעד ברנע שהגיש את בקשת הפסילה, התייחס לתוכנית ההכרעה של השר סמוטריץ' ומנה אותה כראייה מרכזית לפסילת הרשימה. הייעוץ המשפטי לממשלה הביע את עמדתו וסבר כי לא הונחה תשתית ראייתית לפסילת הרשימה מהתמודדות בבחירות, ודין הבקשה להידחות. ח"כ שמחה רוטמן, הידוע בחילוקי דעותיו עם הייעוץ המשפטי לממשלה, עלה לדוכן כדי להשיב, הדגיש ש"אסור לתת יד לזילות של הליך הפסילה" והתבדח כי "זה לא קורה הרבה, אבל אני תומך בעמדת היועמ"שית".

גם הבקשה הנגדית נפסלה: הבקשה לפסילת רשימת הדמוקרטים
הדיון האחרון בוועדה עסק בבקשתה של מפלגת עוצמה יהודית לפסול את מפלגת הדמוקרטים מהתמודדות בבחירות. בצעד שנחשב מפתיע, ח"כ שמחה רוטמן הצהיר כי הוא מתנגד לפסילת המפלגה, וביקש מעוצמה יהודית למשוך את הבקשה: "אתמול הובלתם את הוועדה להישג חשוב, חשוב לא לדלל אותו בדיוני סרק", הדגיש. ח"כ טלי גוטליב שהשיבה לו, עקצה: "אני מתפלאת עליך. תמיד נדמה לי שמשהו אצלך לא סגור", ועמדה על כך שמפלגתה הגישה את העתירה על יסוד עתירה דומה שהוגשה כנגדם. כשח"כ אפרת רייטן עלתה להשיב, היא ציינה כי לראייתה הבקשה הוגשה בעקבות יצרי נקמנות, ותקפה את נציגי עוצמה יהודית: "אתם מנותקים, אתם בדיחה, הגשתם עתירה גרועה וככה זה נראה" 

 

ומה הלאה?

החלטות ועדת הבחירות אינן בהכרח המילה האחרונה. לפי חוק הבחירות לכנסת, כאשר ועדת הבחירות מחליטה לפסול מועמד יחיד, כפי שעשתה בעניינם של כסיף ואבו שחאדה, ההחלטה מועברת באופן אוטומטי לאישור בית המשפט העליון. גם בעניין פסילת רשימת מועמדים קיים מסלול של ערעור בבית המשפט העליון. בפסיקתו לאורך השנים הדגיש העליון כי הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות יסוד וכי יש לפרש את עילות הפסילה בצמצום ולהפעיל אותן רק במקרים קיצוניים ועל בסיס תשתית ראייתית משמעותית. לכן, לאחר סיום מרתון הדיונים בוועדת הבחירות, צפוי מוקד ההכרעה לעבור לבית המשפט העליון.

כתבות נוספות
לכל הכתבות

כל הזכויות שמורות לערוץ כנסת