ארכיון הכנסת ה-25: הדרמה מאחורי הפרגוד - הבחירות הסוערות למבקר המדינה

ב-3 ביוני 2026 התכנסה מליאת הכנסת לאחת מההצבעות החשובות ביותר של הקדנציה: הבחירות לתפקיד מבקר המדינה. על התפקיד התמודדו שני מועמדים בולטים - שופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון, ועו"ד מיכאל ראבילו, שייצג לאורך השנים את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת הליכוד בהליכים משפטיים מרכזיים.

כבר מראשית הדרך התעוררה מחלוקת: מתנגדי ראבילו טענו כי זיקתו המקצועית ההדוקה לראש הממשלה מהווה ניגוד עניינים מובהק לתפקיד שאמור לבקר את משרדי הממשלה. מנגד, תומכיו טענו כי אין כל מניעה חוקית לבחור בו וכי ניתן לגבש הסדר ניגוד עניינים. גם בתוך הקואליציה לא הייתה תמימות דעים, וחברי כנסת ממפלגות השלטון הביעו תמיכה שקטה באלרון.

הסיבוב הראשון: הפתעה בקלפי ודרמה בקואליציה

הבחירה במבקר המדינה מבוצעת בהצבעה חשאית מאחורי פרגוד, כאשר על מנת לנצח בסיבוב הראשון נדרשת תמיכה של 61 חברי כנסת לפחות. החשאיות נועדה לאפשר לחברי הכנסת להצביע לפי מצפונם, חופשיים מלחצים סיעתיים.

תוצאות הסיבוב הראשון הדהימו את הקואליציה:

• יוסף אלרון: 60 קולות (כפסע בלבד מניצחון בסיבוב הראשון).

• מיכאל ראבילו: 57 קולות.

מאחר שאף מועמד לא הגיע לרף 61 הקולות הנדרש, החל סבב הצבעות נוסף וסופי, שבו נדרש רוב רגיל בלבד.

הדרמה בסיבוב השני: צילומים מאחורי הפרגוד

עם תחילת הסיבוב השני של הצבעות פרצה סערה רבתי במליאה. חברי אופוזיציה טענו כי חברי כנסת מהקואליציה נדרשו לצלם את פתק ההצבעה שלהם לראבילו מאחורי הפרגוד כדי להוכיח את נאמנותם. ההצבעה הופסקה בעיצומה ונערכה התייעצות דחופה בלשכת יו"ר הכנסת אמיר אוחנה.

הייעוץ המשפטי לכנסת סבר כי יש להורות על הפקדת הטלפונים הניידים בכניסה לפרגוד, אך הנחיה זו לא התקבלה. בסופו של דבר הוחלט לבטל את תחילת ההצבעה ולהתחיל את הסיבוב השני מחדש. אוחנה הבהיר במליאה כי הוראה לצלם אינה חוקית, אך קבע כי חבר כנסת רשאי לצלם את הצבעתו מיוזמתו. קביעה זו העמידה במרכז הדיון שאלה עקרונית: האם חשאיות ההצבעה היא זכות אישית שח"כ רשאי לוותר עליה, או תנאי חובה להליך תקין.

בתום הסיבוב השני המחודש, מיכאל ראבילו ניצח ברוב של 61 קולות מול 57 לאלרון, ונבחר לתפקיד.

העתירות לבג"ץ וביטול הבחירות

המהפך בתוצאות והדיווחים על תיעוד ההצבעה הובילו לגל עתירות לבג"ץ. הליכוד והכנסת טענו כי לא הוכח שהופעלה חובה לצלם ואין איסור מפורש בתקנון על תיעוד עצמי. מנגד, ח"כ שרן השכל טענה בתצהיר כי חברי סיעתה נדרשו לתעד בווידאו את הצבעתם, טענה שהוכחשה על ידי הליכוד וגדעון סער והובילה גם לגביית עדות בלהב 433.

ב-2 ביולי 2026 פסק הרכב של חמישה שופטי בג"ץ פה אחד כי בסיבוב השני נפל פגם מהותי היורד לשורש חשאיות ההצבעה. השופטים קבעו כי החשאיות אינה רק זכות פרטית: ברגע שחלק מחברי הכנסת מציגים הוכחת הצבעה, מי שמסרב לעשות זאת מסומן כמי שסטה מהקו הסיעתי. לפיכך, בג"ץ ביטל את תוצאות הסיבוב השני והורה לקיים בחירות חוזרות.

סוגיית קיום פסק הדין מחודשת עוררה מתיחות חוקתית עמוקה בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת, כאשר יו"ר הכנסת אוחנה התנגד להתערבות בנהלים הפנימיים של המשכן, בעוד היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, קבעה כי יש לציית לפסיקה ולקיים הצבעה חוזרת.