בזמן שבעולם המחירים צונחים: למה הסופר בישראל רק מתייקר?

נתוני הממ"מ: העולם מוזיל, ישראל מייקרת

הפערים שנחשפו בוועדה מציגים תמונת מצב קיצונית, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך:

• בטווח הקצר (אוגוסט 2025 עד אפריל 2026): מחירי המזון באיחוד האירופי ירדו ב-1.1%, בעוד שבישראל הם רשמו עלייה של 0.2%.

• בטווח הארוך (ינואר 2022 עד אוקטובר 2025): מחירי סחורות המזון בעולם צנחו בכ-3.6%, אך המדד לצרכן בישראל זינק באותה תקופה ב-18.8%.

לדברי נציג לובי 99, הריכוזיות במשק הישראלי מתורגמת ישירות לפגיעה בצרכן בקטגוריות היומיומיות ביותר. בשנה האחרונה צנחו מחירי הקפה בעולם ב-22%, הסוכר ב-12% והקקאו ב-60% - ובכל זאת מחירי השוקולד והקפה בישראל רק עלו.

הסיבה לכך היא מבנית: ב-30 מתוך 38 קטגוריות בשוק המזון המקומי, שלוש חברות בלבד חולשות על יותר מ-70% מנתח השוק.

יצרנים ורשתות השיווק: מי אשם ביוקר המחיה?

מנגד, נציגי המגזר העסקי טענו שהסיבה ליוקר המזון אינה ירידת הדולר, אלא התייקרות דרמטית בעלויות הייצור המקומיות. לדברי התאחדות התעשיינים, עלויות הייצור בישראל זינקו בצורה חדה:

• תשלומי הביטוח הלאומי עלו ב-27%

• שכר המינימום עלה ב-10%

• תעריפי החשמל זינקו ב-62%

• מחירי המים עלו ב-53%

בנוסף, התעשיינים הפנו אצבע מאשימה לחנויות וטענו כי בעוד שהיצרנים העלו מחירים ב־12.3%, המחירים לצרכן ברשתות השיווק עלו ב־18% - מה שמעיד על פער משמעותי בין מחיר היצרן למחיר על המדף. נציג איגוד לשכות המסחר הצטרף לטענות וציין כי בשווקים מבוססי יבוא, כמו מוצרי חשמל והלבשה, המחירים אכן ירדו כתוצאה מצניחת הדולר. לטענתו, שוק המזון תקוע בגלל רגולציה מכבידה, המצב הביטחוני ועלויות תפעול מקומיות שמונעים משינויי המטבע להגיע אל הצרכן בקצה.

חילופי האשמות באוצר והקרב על המע"מ

בקרב משרדי הממשלה נרשמו בעיקר הבטחות ארוכות טווח וחילופי האשמות. נציג אגף התקציבים באוצר הודה כי החברות מחויבות לגלגל את ירידת הדולר לצרכן, אך טען כי "זה לוקח זמן".

האמירה הזו גררה ביקורת חריפה מצד חברי הוועדה. ח"כ יסמין פרידמן תקפה את אוזלת היד של הממשלה וציינה כי קבינט יוקר המחיה הוכרז עשרות פעמים אך לא התכנס אפילו פעם אחת, בעוד ח"כ ינון אזולאי עקץ את נציג האוצר על כך שהפתרונות המוצעים רחוקים מביצוע.

על רקע הדיון הסוער, ראוי להזכיר כי שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ניסה מספר פעמים להוביל צעדים חלופיים להגברת התחרות.

🔗 לקריאה נוספת: הכנסת הפילה סופית את צו ה-130 דולר של סמוטריץ'

רשות התחרות: קנסות של מאות מיליונים

מצד הרגולטור, נציגת רשות התחרות הציגה קנסות של מאות מיליוני שקלים במטרה להילחם בריכוזיות בשוק, ביניהם קנס של 111 מיליון ש"ח על שטראוס-וויילר בגלל ניסיון לפגוע בתחרות על ידי מיזוג שלא כדין. עם זאת, היא הודתה במקביל כי הרשות עדיין מוגבלת בתקרת הקנסות שהיא רשאית להטיל.

בסיכום הדיון, ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ משה פסל, דרש ממשרדי האוצר והכלכלה להציג לוועדה תוכניות קונקרטיות להסרת חסמים והגברת התחרות בשוק המזון. הדיון אמנם הסתיים ללא פתרון מיידי, אך השאיר תמונה חד-משמעית: בזמן שמחירי הסחורות בעולם בירידה, הצרכן הישראלי ממשיך לפגוש בסופר חשבון יקר יותר ויותר.