כדורגל, דגים וטילים בליסטיים: כל מה שלא ידעתם על יחסי ישראל-איראן

בעוד מטוסי חיל האוויר וכוחות ארה"ב פועלים בשעות אלו במסגרת מבצע "שאגת הארי" למיטוט שלטון האייתוללות, קשה לדמיין שפעם המטוסים הישראלים הגיעו לטהראן בנסיבות אחרות לגמרי: לפני שהפכו לאויבות קטלניות, ישראל ואיראן ניהלו רומן אסטרטגי סוער שכלל כדורגל, אופנה עילית, ואפילו...יחמורים.

עד המהפכה האסלאמית ב-1979, ישראל ואיראן קיימו קשרים קרובים. שתי המדינות ראו את עצמן כחלק מהמחנה הפרו-מערבי במזרח התיכון, ושיתפו פעולה בתחומי ביטחון, מודיעין וכלכלה. בטהראן פעלו נציגויות ישראליות, מומחי חקלאות ישראלים סייעו בשיקום כפרים איראניים, ואיראן הייתה ספקית הנפט המרכזית של מדינת ישראל. היחסים אומנם לא הוגדרו כברית רשמית, אך בפועל התנהלו כשותפות אסטרטגית לכל דבר ועניין.

אחד הסמלים הבולטים לשיתוף הפעולה הזה היה פרויקט קצא״א (קו צינור אילת-אשקלון) מיזם משותף שנועד להעביר נפט איראני לאירופה דרך ישראל וככה לעקוף את תעלת סואץ. אבל ב-1979 הכול התהפך: אחרי המהפכה האסלאמית, איראן ניתקה לחלוטין את היחסים עם ישראל, אך עדיין דרשה את חלקה במיזם. בשנת 2015 פסק בית דין בינלאומי בשווייץ כי על ישראל לשלם לאיראן פיצויים בהיקף של כ-1.1 מיליארד דולר . בפועל, הכסף לא הועבר עד היום, בין היתר בשל חוקי סנקציות והגדרת איראן כמדינת אויב.

גם לאחר שהוכרזה ישראל כ"שטן הקטן", המציאות בשטח נותרה מורכבת. בשנות ה-80, במהלך מלחמת איראן-עיראק, נחשפה פרשה דרמטית: פרשת "איראן-קונטראס". במסגרת הפרשה, ארה״ב מכרה נשק למשטר האייתוללות באיראן בעזרת תיווך ישראלי. בתמורה, חיזבאללה שחררו בני ערובה אמריקאיים. כל זאת בזמן שעוינות הדדית שוררת בין הצדדים, ואפילו יותר מכך - איומים ממשיים. למעשה, הקשר הביטחוני היה כה הדוק בעבר, עד שתתי-מקלע "עוזי" מתוצרת ישראלית היו למראה נפוץ ביחידות העילית של צבא השאה.

המבצע החשאי להצלת היחמורים

לצד הדרמות הפוליטיות, יש גם אנקדוטות שנדמה שנלקחו מסרט הרפתקאות: היחמור הפרסי, שנכחד מישראל בתחילת המאה ה-20, הוחזר לארץ בזכות קשרים אישיים עם בכירי השלטון האיראני.

ב-1978, רגע לפני שהאדמה בטהראן רעדה, הצליח האלוף אברהם יפה להשיג ארבעה יחמורים. הזואולוג מייק ואן גלברוק נשלח למשימה חשאית בלב המהומות, והצליח להעלות את היחמורים על הטיסה האחרונה של אל-על שיצאה מטהרן לישראל . עד היום, צאצאיהם של אותם "פליטים איראנים" מטיילים בחי-בר ובנחלי הצפון.

שיתוף פעולה דומה התקיים לפני המהפכה בתחום החקלאי והמחקרי נרחב בין המדינות, ובמסגרתו הועברו לישראל גם זני דגים מיוחדים ומומחים בתחום המדגה מאיראן. וגם אחרי ניתוק היחסים, הידע והזנים שכבר הגיעו לישראל המשיכו ועדיין ממשיכים לשמש את ענף החקלאות המקומי.

גמר גביע באווירה עוינת ושמלת הקיסרית

גם הספורט והאופנה לא נשארו מחוץ לסיפור. ב-1974 התמודדו ישראל ואיראן בגמר טורניר הכדורגל של משחקי אסיה בטהראן עצמה!

לפי זכרונותיו של שייע פייגנבוים, ששיחק בנבחרת ישראל באותו משחק היסטורי, היו באצטדיון כ-120 אלף צופים. יהודי איראן נמנעו מלהגיע למשחק לאחר שבתיהם סומנו, והאווירה במשחק עצמו הייתה עוינת, כאשר הקהל זרק חפצים לעבר השחקנים וכוחות צבא נאלצו להקיף את המגרש במעגל אבטחה. את המשחק ישראל הפסידה 1:0 אחרי שער עצמי.

ואם אנחנו עוסקים בספורט, רק ראוי שנעסוק גם באופנה. ידעתם שהשמלה שלבשה הקיסרית האחרונה של איראן, פארה דיבה, ביום חתונתה ובהכתרה שלה נמצאת דווקא בירושלים? השמלה, שעוצבה במקור על ידי ׳דיור׳, נעלמה במהלך המהפכה האסלאמית.

עשורים לאחר מכן, ביוזמה של המרכז לתרבות איראן בישראל, הוחלט להחזיר את הגלימה לחיים:

צוות של מעצב ושש תופרות בטהראן עבדו בסודיות מוחלטת כדי לשחזר את הגלימה, שאורכה 4 מטרים ועשויה קטיפה. הם אספו חומרים מערים שונות בכל רחבי איראן כדי להגיע לרמת דיוק מקסימלית. בסיום השחזור, השמלה הוברחה לישראל במבצע שפרטיו חסויים עד היום - והיא מוצגת במוזאון לאמנות האסלאם.

במשך עשורים, ישראל ואיראן נקשרו אחת בשנייה דרך יוזמות אזרחיות, איומים הדדיים ותקיפות ממוקדות. ביוני 2025 ישראל פתחה במבצע ״עם כלביא״, ונכנסה למלחמת 12 הימים עם איראן. שמונה חודשים לאחר מכן, ב-28 בפברואר 2026 ישראל וארה״ב פתחו במבצע ״שאגת הארי״, והתקווה - שהוא יוביל אחת ולתמיד להפלת משטר האייתוללות.

ההיסטוריה הזו מזכירה לנו שהאיבה הנוכחית אינה גזירת גורל, אלא תוצאה של שינויים פוליטיים-מדיניים שקטעו שותפות עמוקה. אם מבצע 'שאגת הארי' אכן יוביל לשינוי המיוחל בטהרן, אולי יום אחד הישראלים והאיראנים יחזרו להיפגש על מגרש הכדורגל - אחרי הכל, ההיסטוריה כבר הוכיחה שזה אפשרי.