אופיר אקוניס נולד בתל-אביב ב-28 במאי 1973. הוא נשוי לעדי ואב ליהונתן ורוני.
בשנת 1992 הוא הצטרף לתנועת הליכוד ובינואר 1996 החל לעבוד באגף ההסברה במצודת זאב. ביוני 1996, לאחר ניצחונו של בנימין נתניהו בבחירות לראשות הממשלה, החל לכהן כסגן יועץ התקשורת שלו. במרס 1999 התמנה לדובר הליכוד. בשנת 2004 מונה ליועץ התקשורת בלשכת שר האוצר נתניהו. הוא והמשיך לשמש כיועצו של נתניהו עד 2008, אז מונה לסמנכ”ל התקשורת וההסברה של הליכוד.
אופיר אקוניס נחשב לחבר כנסת פעיל מאוד. הוא נבחר לכנסת השמונה-עשרה18 בפברואר 2009, ובין מאי 2009 לדצמבר 2010 עמד בראשות ועדת הכלכלה. במסגרת ועדה זו קידם אקוניס את פתיחת שוק התקשורת הסלולרית לתחרות באמצעות הפחתת דמי הקישוריות, הכנסת מפעילים וירטואליים וחברות חדשות לשוק וביטול קנסות היציאה שהיו נהוגים עד אז ללקוחות שביקשו לעבור לחברה סלולרית אחרת. הוא הניח על שולחן הכנסת את חוק הגנת הצרכן (תיקון – החזר כספי בשל ביטול עסקה לרכישת טובין), התש”ע–2010 ויזם את הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשע”ג–2013 (”חוק הריבית ההפוכה”).
בתחום הטלוויזיה קידם אקוניס חקיקה המסדירה מעבר מזיכיונות לרישיונות, ויזם את הגדלת מספר הערוצים המשודרים חינם במסגרת שידורי ה-DTT (”עידן+”). הוא התנגד לדרישת האוצר להעלאת אגרת הטלוויזיה, ולמעשה הוביל להפחתתה.
עם כניסתו לתפקיד יושב-ראש ועדת הכלכלה בכנסת התחייב אקוניס לפעול ברוחו של מנחם בגין: ”כלכלה חופשית עם רגישות חברתית”. הוא תומך בהורדת מסים ישירים ועקיפים המוטלים על הציבור, וסבור שכדי להוזיל מחירים יש לבטל מונופולים ודואופולים, לשבור את הריכוזיות ולעודד תחרות בשוק הישראלי, גם באמצעות הפחתת מכסים על מוצרי יבוא. בשנת 2003 זכה בפרס מנחם בגין על עבודתו ”מוסר וריאליזם בפוליטיקה הישראלית”.
בשנת 2009 יזם אקוניס את הקמת צוות התגובות של הליכוד ועמד בראשו עד 2013. הוא פועל רבות מול כלי התקשורת בארץ ובחו”ל על מנת להסביר, להציג את האמת ולהדוף את השקרים נגד מדינת ישראל.
אקוניס הצהיר פעמים אחדות שהוא רואה בפלסטינים מכשול לשלום במזרח התיכון. בריאיון לתקשורת האמריקנית בספטמבר 2016 אמר: ”לא ההתנחלויות הן מכשול לשלום במזרח התיכון. הפלסטינים שמסרבים לדבר אתנו, הם המכשול לשלום”. הוא תומך בהתיישבות בכל חלקי הארץ ”ללא הבדל בין הגולן, הגליל, הנגב או יהודה ושומרון”. אקוניס מאמין שלישראל הזכות ההיסטורית והמוסרית על ארץ-ישראל, לפי תפיסת המנהיג הציוני ז'בוטינסקי: ”כולה שלי”.
חוקים בולטים שאקוניס יזם וקידם:
- חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 92), התש”ע–2009, המתיר חניה בתחומי בתחנות אוטובוס בימי בסופי שבוע ובימי מנוחה.
- חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון מס' 5), התשע”א–2010, המחייב לייצר את דגלי ישראל במפעלים בישראל.
- חוק משאל עם על הסכם מדיני עם הרשות הפלסטינית, התשע”א–2010.
- הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון – החמרת ענישה על הלנה, העסקה והסעה שלא כדין), התש”ע–2010, למניעת העסקה של מסתננים ושב”חים, הסעתם והלנתם.
- הצעת חוק העמותות (תיקון – איסור תמיכה של ישות מדינית זרה בעמותות פוליטיות בישראל), התשע”א–2011, להגבלת התרומות לעמותות פוליטיות בישראל.
- חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע”א–2011.
- חוק הגנת הצרכן (תיקון – החזר כספי בשל ביטול עסקה לרכישת טובין), התש”ע–2010, המחייב החזר כספי במזומן לצרכן. לימים שולב החוק בתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע”א–2011.
- חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – איסור על קנסות יציאה), התשע”א–2011, שבמסגרתו נאסרה על חברות הכבלים והלוויין להטיל קנסות יציאה על המבקשים להתנתק משירותיהן.
- אישור הנסיעה חינם בחלקים הדרומיים של כביש 6.
בשנת 2013, לאחר שנבחר לקדנציה שנייה בכנסת, מונה אופיר אקוניס לסגן שר במשרד ראש הממשלה. על פי בקשתו, קיבל את תפקיד יושב-ראש המועצה הציבורית של פרויקט ”מחשב לכל ילד”. בתקופת כהונתו, במשך פחות משנתיים, החליט על שדרוג המיזם ל”טאבלט לכל ילד”. 17,000 מחשבים אישיים ומחשבי לוח חולקו לילדים ממשפחות מעוטות יכולת. ”לבגין היה את שיקום שכונות – ולנו יש את 'מחשב לכל ילד'. אנחנו עושים פעולה אמיתית של צדק חברתי. במעשים – ולא בדיבורים!” – אמר.
אקוניס שימש סגן השר המקשר בין הממשלה לכנסת. בתפקיד זה השיב מדי שבוע על הצעות אי-אמון של האופוזיציה והדף אותן. במהלך מבצע ”צוק איתן”, כשעלה לדוכן הכנסת, השיב על מתקפות חברי הכנסת מן הסיעות הערביות. לאחר שסקר את ביקוריו אצל פצועי צה”ל ואצל משפחות החללים, אמר במליאה: ”מבצע 'צוק איתן', שאין צודק ממנו ואין מוסרי ממנו. מבצע מובהק של הגנה עצמית מפני ארגון טרור, שלוחה איראנית מאומנת ומחומשת שנולדה בעיקר בעשר השנים האחרונות בדרומה של ארצנו, שמחבליה הם מקבץ של חיות אדם שכל מטרתם היא רצח אזרחים תמימים...”.
עוד אמר: ”שאין עוד עם כזה בעולם. מקבץ נדיר... פסיפס אנושי מכל קצוות העולם, מארצות- הברית, מאתיופיה, ממדינות ברית-המועצות לשעבר, ילידי הארץ, אנשי תל-אביב ואנשי קיבוצים אנשי הדרום, עולים חדשים, ילידי הארץ. הבית הזה ודאי מאוחד סביב הרכנת הראש לזכרם”.
בסוף שנת 2014 מונה אקוניס לממלא מקום סגן השר להגנת הסביבה. בחודשי כהונתו עסק במשבר דליפת הנפט שזיהמה את שמורת עברונה בדרום. בתוך זמן קצר, לאחר בלימת התפשטות הנפט למפרץ אילת במאמץ גדול, הביא להחלטת ממשלה לתקצב את שיקום השמורה ולסייע ליישובים מסביבה ב-17 מיליון שקלים. נוסף על כך, הוא החליט שהחלק הצפוני של חוף קו צינור הנפט באילת (קצא”א) יועמד שוב לרשות הציבור, לאחר שהיה ברשות החברה במשך 50 שנה.
לאחר הבחירות לכנסת העשרים מונה אקוניס לשר בממשלה. בתחילה היה שר בלי תיק והופקד על רשות השידור והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. באותה תקופה הביא לביטולה המוחלט של אגרת רשות השידור ולהחלטה על הקמת תאגיד השידור הישראלי.
בספטמבר 2015 מונה לשר המדע, הטכנולוגיה והחלל. (באפריל 2017 שונה שם המשרד ל”משרד המדע והטכנולוגיה”.) בטקס כניסתו לתפקיד אמר שמדיניות המשרד בראשותו תתבסס על שתי רגליים עיקריות: האחת, הנגשת המדע והטכנולוגיה לכל אזרחי ישראל; האחרת, ביסוס מעמדה הבין-לאומי של ישראל באמצעות הפצת בשורת החדשנות, המחקרים פורצי הדרך והידע הישראלי בעולם. הוא פועל להשגת יעד זה באמצעות קידום מחקרים משותפים וחתימה על הסכמים בין-לאומיים רבים עם סין, קנדה, מדינת קליפורניה ועוד.
אקוניס מקדם רפורמות מקיפות במשרד המדע והטכנולוגיה ושם דגש על פעילות שהציבור הרחב יכול להשתתף בה: סל מדע, יום המדע, שבוע החלל, החלטת ממשלה למימון משלחות נוער לתחרויות מדע בחו”ל והשקת מלגות חדשות למדענים חוזרים. בעת כהונתו הגיע תקציב משרד המדע והטכנולוגיה לשיא מאז הקמת המשרד בשנת 1982, ובשנת 2018 הוא יעמוד על 530 מיליון שקלים.
לפני בחירות 2020 מונה אקוניס לשמש גם כשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
לאחר הקמת הממשלה ה-35 מונה אקוניס לשר לשיתוף פעולה אזורי - תפקיד אותו מילא עד יוני 2021
